הדלק לתחבורה מיוצר בבתי הזיקוק (בז"ן). בתי הזיקוק מזקקים ומפרקים את הנפט הגולמי למגוון דלקים המשמשים בתחבורה (ולמוצרים נלווים נוספים).
חברות הדלק קונות את הדלק מבז"ן ומפיצות אותו לתחנות הדלק. משם הדלק עושה את דרכו לצרכנים, פרטיים, מסחריים ואחרים.
בישראל קיימים שלושה סוגים עיקריים של דלק לתחבורה, בנזין, סולר וגפ"מ (גז).

בנזין

הבנזין מיוצר מנפט גולמי באמצעות תהליכי זיקוק או פיצוח. ניתן להפיק בנזין גם מחומרים אחרים, כגון פחם או שילוב של גזים שונים.
המקור העיקרי והזמין ביותר הוא עדיין הנפט הגולמי. מבחינה כימית הבנזין הוא תערובת של פחמימנים שונים פרפינים, אולפינים וארומאטים.
פחמימנים אלו מכילים בין 4 ל 21 אטומי פחמן לכל מולקולה

הבנזין הוא דלק נדיף. נדיפות הבנזין נקבעת על ידי לחץ האדים ותחום הזיקוק של הבנזין. תכונה זו היא בעלת חשיבות במזג אויר קר וחם.
במזג אויר קר נדרשת נדיפות מספקת להנעת המנוע. בחודשי הקיץ החמים לחץ אדים גבוהה מידי עלול לגרום למחסום אדים.
חסימה במעברי הדלק כתוצאה מהיווצרות בועות גז. עקב כך מתקבלת אספקת דלק לא רציפה הגורמת לגמגום של המנוע.
נדיפות גבוהה גורמת לפליטה גבוהה של אדי דלק לאוויר ולזיהום רב יותר. נדיפות הדלק היא תכונה המשתנה בהתאם לעונות השנה.
בארץ מקובלים שלוש עונות שנה בכל הקשור לתכונות הבנזין: קיץ, חורף ועונת מעבר.

סוגי הבנזין נמדדים על ידי האוקטאנים (RON) שלהם. ככל שנספר האוקטאנים גבוהה יותר משתפרת איכות הבנזין ורמת ביצועי המנוע.
האוקטן הוא יחידת מדידה אוניברסלית לאיכות בנזין, מבחינת עמידותו בפני הצתה עצמית.
כדי שהמנוע יעבוד ביעילות נדרשת התאמה מושלמת. תערובת הדלק והחמצן צריכה להידלק בדיוק ברגע שהבוכנה מגיע למקום הנכון בצילינדר.
כאשר האוקטן בתערובת הבנזין נמוך מידי, נוטה להתרחש הצתה עצמית. פעולת הדחיסה של הבוכנה גורמת להצתת התערובת לפני הופעת הניצוץ.
כתוצאה מכך נוצרת אי התאמה בפעולת הבוכנות הבאה לידי ביטוי בצלצולים. לאורך זמן תפחת יעיליות המנוע ויגרמו לו נזקים.

יצרני הרכב ממליצים על רמת האוקטאן המינימאלית הנדרשת לכל מנוע (MON), בהתבסס על יחס הדחיסה של המנוע.
ככל שיחס הדחיסה גבוהה יותר עולה הצורך בשימוש בבנזין בעל אוקטאן גבוהה יותר.
מנוע בעל יחס דחיסה גבוהה מאפשר הספק גבוהה יותר של המנוע ומביא לנצילות גבוהה יותר.
שימוש באוקטאן גבוהה המנדרש אינו מוסיף לביצועי המנוע, אך גם לא פוגע בם.

בארץ מקובלים בשימוש שלושה סוגי אוקטאן בנזין, 95, 96, 98

בנזין 95 (Unleaded Gasoline (ULP .

בנזין נטול עופרת באוקטאן 95. גוון הבנזין צלול ובהיר.
הבנזין מכיל תוספים דטרגנטים לשמירה על נקיון מזרקי הדלק, מערכות הדלק ושסתומי היניקה.
התוספים משפרים את ביצועי המנוע מצמצמים את צריכת הדלק ומפחיתים את כמות המזהמים.
הבנזין עומד בתקן הישראלי ת"י 90 ובתו התקן הארופאי EN 228. הדלק מתאים למרבית הרכבים שיוצרו מאז 1990.
הוא אינו מיועד לרכבים הדורשים עופרת או תחליפי עופרת.

בנזין 96 (Leaded Gasoline (LP .

בנזין נטול עופרת באוקטאן 96. דלק זה מכיל תחליף עופרת על בסיס אשלגן.
הוא מיועד לכלי רכב ללא מערכות למניעת זיהום אויר. גוון הבנזין צלול ובהיר.
הבנזין מכיל תוספים דטרגנטים לשמירה על נקיון מזרקי הדלק, מערכות הדלק ושסתומי היניקה.
התוספים משפרים את ביצועי המנוע מצמצמים את צריכת הדלק ומפחיתים את כמות המזהמים.
הבנזין עומד בתקן הישראלי ת"י 90 חלק 3. הדלק מתאים לכלי רכב מונעי בנזין אשר אין בהם מערכות קטליטיות למניעת זיהום אוויר.
הוא נדרש לכלי רכב אשר תושבות השסתומים בראש המנוע שלהם זקוקים לסיכה המתקבלת מתחליף העופרת שבבנזין.

בנזין 99 (Unleaded Premium Gasoline (Super .

 בנזין נטול עופרת באוקטאן 99. גוון הבנזין צלול ובהיר.
הבזין מכיל תוספים דטרגנטים לשמירה על נקיון מזרקי הדלק, מערכות הדלק ושסתומי היניקה.
התוספים משפרים את ביצועי המנוע מצמצמים את צריכת הדלק ומפחיתים את כמות המזהמים.
הבנזין עומד בתקן הישראלי ת"י 90 חלק 2 ובתו התקן הארופאי EN 228. הדלק מתאים למרבית הרכבים שיוצרו מאז 1990.
בפרט מיועד לרכבים בעלי יחסי דחיסה והספק גבוהים ולרכבים שבהם הצטברו משקעים בתא השריפה.
הוא אינו מיועד לרכבים הדורשים עופרת או תחליפי עופרת.

סולר

הסולר מיוצר מנפט גולמי באמצעות תהליכי זיקוק או פיצוח. הסולר הוא תערובת של תרכובות פחמימניות וארומאטיות.
הוא בעל צמיגות ואנרגיה גבוהה יותר מזו של הבנזין. הסולר מוצת כתוצאה מדחיסה ולא על ידי ניצוץ חשמלי (כבמנוע הבנזין).
הסולר לתחבורה דורש פחות זיקוק מהבנזין ועל כן זול יותר להפקה.

מנוע הדיזל הוא מנוע בעל נצילות אנרגיה גבוהה. המנוע משתמש ביחסי דחיסה גבוהים יותר מאלו של מנוע הבנזין.
יעילות המנוע ותכולת האנרגיה הגבוהה של הדלק מביאים ליחסי נצילות טובים יותר ביחס למנוע בנזין מקביל,
דהינו למנועי דיזל תפוקה גדולה יותר של מספר קילומטרים לליטר.

הסולר מיועד לשימוש בתחבורה ברכב דיזל כבד, רכב מסחרי ורכב פרטי. הדלק הוא חסר צבע ומכיל תוספים דטרגנטים לשמירה וניקוי המנוע.
התוספים משפרים את ביצועי המנוע, מצמצמים את צריכת הדלק ומפחיתים את כמות המזהמים.
הסולר המתוסף עומד בתקן הישראלי ת"י 107 חלק א ובתו התקן הארופאי EN 590. הוא מתאים להנעת מנועי דיזל ברכב פרטי, מסחרי וצמ"ה.

גפ"מ

גפ"מ, גז פחמני מעובה (Liquified Petroleum Gas - LPG, SHV). תערובת של גזי בוטן ופרופן הנוצרת בתהליך הזיקוק של הנפט ואו זיקוק גז טבעי.
הגפ"מ הוא דלק בעל אוקטאן גבוהה ופליטת מזהמים נמוכה. הפרופן הוא דלק יקר יותר מהבוטן. בתחבורה משתמשים בתערובת של בוטן ופרופן להנעה.
הפרופן הוא בעל טמפרטורת בעירה נמוכה מזו של הבוטן ונמצא במצב צבירה של גז גם בטמפרטורות נמוכות ביותר.
בחורף הספקים מעלים את אחוז הפרופן בתערובת הדלק.

מנועי גפ"מ פולטים 90% פחות חלקיקים ותחמוצות חנקן ממנועי דיזל. הם משחררים 75% פחות פחמן חד חמצני ממנועי בנזין.
מנועי הגפ"מ שקטים ב 50% יותר ממנועי דיזל בעלי אותו נפח.

הגפ"מ לתחבורה משמש כדלק נטול עופרת ידידותי לסביבה. הדלק מוזרק למנוע במצב צבירה גז.
מסת הגפ"מ קרובה לזו של האוויר ועל כן הוא מתערבב טוב יותר מדלק נוזלי (בנזין/ סולר) עם האוויר, לבעירה, ותפוקת אנרגיה גבוהה יותר.

הגפ"מ ברכב נשמר במכלים עשויי פלדה. כדי לאפשר התפשטות של הנוזל כתוצאה מחום המיכלים ממולאים רק עד כדי 80%8 -צ85% מקיבולתם.
היחס בין נפח הגפ"מ במצב נוזלי למצב גז הוא בערך 250:1. שינויים יתכנו בהתאם להרכב בגזים בתערובת.
טמפרטורת ההצתה של מיכל גפ"מ היא 505 מעלות צלזיוס לעומת 220 של מיכל בנזין. בלחץ אטמוספרי רגיל הגפ"מ הוא במצב צבירה גז.
במקרה של דליפה הגפ"מ מתאדה מיד, הדלקים הנוזלים לא.

הגפ"מ נמצא במנוע במצב צבירה של גז ולכן אינו שוטף ומסיר את השמן מדפנות הצילינדר במנוע.
השחיקה של בוכונות המנוע יורדת ואורך חיי שמן המנוע עולה עד פי חמישה מהמקובל.
בעירת הגפ"מ יוצרת פחות פיח ועל כן מקטינה את שחיקת הבוכננות כתוצאה מחלקיקים המצטברים בשמן המנוע.
גז הגפ"מ לא גורם לחלודה (שלא כמו הסולר והבנזין) ועל כן אורך חיי צנרת הפליטה גדל.

ניתן להסב מנוע בנזין לשימוש בגפ"מ בהתאמה פשוטה ולבחור בין תדלוק בנזין לגפ"מ על ידי לחיצה על מתג.

נשמח לקבל הערות והארות, כיתבו לנו.
בתודה רבה צוות דלק זול.